#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 1 גרעין של תמר או זית שנמצא במרה האם טרפה?	דדקל ודאי תולים שבא מהסמפון ואפ' שאינה עוברת בגודל הסמפון, תולים דמירבל הוי רביל ונכנס בדוחק, אבל של זית מיבזע בזע וטרפה (לרש&quot;י רק למי שהטריף במחט שנמצאת בריאה, ולתוס' אפ' מי שהכשיר שם כאן מטריף כיון שהם גדולים לא תולים שנכנס בדוחק בסמפון).	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 1 מחט שנמצאת בסמפון הגדול של הכבד האם טרפה, וכיצד עיקר להלכה?	הונא מר בריה דרב אידי טריף, רב אדא בר מניומי מכשר, אתו שיילוה לרבינא אמר להו שקילו גלימא דטרופאי.	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 2 מדוע קוראים לריאה ריאה?	אמר ר' יוחנן מפני שמאירה את העינים, וה&quot;מ ע&quot;י סממנים.	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 3 ניקבה הריאה במקום שיד הטבח ממשמשת האם תולים שנקבה מידו וכיצד הלכה?	"רב אדא בר נתן אמר תלינן, וכן אמר רב שמואל בריה דרב אבהו בשם אביו, וכן אמר רב משרשיא שמסתבר שהרי תולים בזאב ולא אומרים במקום נקב נקב, וכן הלכה. <p dir=""rtl"">מר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא תלינן.</p>"	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 4 תולעת היוצא מן הריאה האם חוששים שמא יצאה קודם שחיטה או שתלוים שיצאה אחר השחיטה וכיצד הלכה?	נחלקו בזה רב יוסף בר דוסאי ורבנן, חד אמר קודם שחיטה פריש, וחד אמר לאחר שחיטה פריש, וכן הלכה.	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט. 5 ר&quot;ש אמר שאין טרפה בניקבה הריאה אלא אם תינקב לבית הסמפונות, לאיזה סמפון אמרו, והאם הלכה כמותו?<p dir=""rtl"">(באיזה נקב מודה ר&quot;ש?)</p>"	"אמר רבה בר תחליפא א&quot;ר ירמיה בר אבא עד שתינקב לסמפון גדול.<p dir=""rtl"">נחלקו אמוראים מה אמר רבי מלוך בשם ריב&quot;ל האם הלכה כר&quot;ש או לא, ר' זירא בשם ר' מלוך אמר שאין הלכה כר&quot;ש אבל אמר שר' יצחק בר אמי אמר בשם ריב&quot;ל שהלכה כר&quot;ש, ומסקינן דאין הלכה כר&quot;ש.</p><p dir=""rtl"">לעיל (מז:) התבאר שבנקב שחסר מודה ר&quot;ש דאפ' לא ניקב לבית הסמפונות טרפה.</p>"	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 6 'ישמעאל כהנא מסייע כהנים' היכן (2)?	"שהתיר בשם אבותיו חלב שעל הקיבה.<p dir=""rtl"">בברכת כהנים דרש &quot;ואני אברכם&quot; על הכהנים וכליל להו בהדי ברכת ישראל, ודלא כר&quot;ע שפי' &quot;ואני אברכם&quot; זה ברכה לישראל מפי הגבורה, ואילו ברכה לכהנים למד מ&quot;ואברכך מברכך&quot;.</p>"	חולין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 1 מהו גדר חלב האסור [מה דין חלב שעל הדקין ושעל הקבה] וכיצד הלכה?	"&quot;את כל החלב אשר על הקרב&quot; ר&quot;ש אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף אף 'כל' שהוא קרום ונקלף, ומרבה אף חלב שעל הקבה, וכן דעת ר' ישמעאל. ר&quot;ע אומר מה חלב שעל הקרב תותב קרום ונקף אף כל תותב קרום ונקלף ומרבה חלב שעל הדקין, אבל חלב שעל הקבה מותר, וכן דעת ר' ישמעאל בשם אבותיו וכן א&quot;ר יצחק בר נחמני א&quot;ר אושעיא שנהגו הכהנים.<p dir=""rtl"">[לקמן נ. לפרש&quot;י לל&quot;ק בני בבל נהגו כר&quot;י ובני א&quot;י כר&quot;ע, ולל&quot;ב לכו&quot;ע כר&quot;ע] </p>"	חולין מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 2 חלב טהור וטמא וחלב חיה האם סותם נקב וכיצד הלכה?	"חלב טהור - ודאי סותם.<p dir=""rtl"">חלב טמא - רב אמר אינו סותם, ורב ששת אמר סותם. רבא התיר שהרי רב ששת מתיר ועוד התורה חסה על ממונם של ישראל, א&quot;ל רב פפא רב ואיסור דאורייתא ואת אמרת התורה חסה על ממונם של ישראל.</p><p dir=""rtl"">חלב חיה במקום שבבהמה הוא טמא - בעי ר' זירא, פשט לו אביי שאינו סותם (אליבא דרב) שאין זה תלוי בהיתר אכילה אלא בהידוק שלו לבשר.</p>"	חולין מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 3 ציר, חומץ, שמן, דבש ומורייס האם יש בהם משום גלוי, וכיצד הלכה?	"ת&quot;ק מתיר וכן סתמה המשנה ג' משקין אסורים משום גלוי היין המים והחלב, ור&quot;ש אוסר משום גלוי.<p dir=""rtl"">א&quot;ל רבא לרנב&quot;י: בציר ודאי אין הלכה כר&quot;ש, דהא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבנן כשהיה להם גלוי היו משליכים אותו לציר. רנב&quot;י אמר לרבא: בדבש ודאי יודה לו לאיסור דאף רשב&quot;א קאי כוותיה [ורבא בתחילה פסק להתיר מכח המשנה, ועוד שהתורה חסה על ממונם של ישראל].</p>"	חולין מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 4 חלב העשוי ככובע האם סותם, ומהו (2)?	אמר רב נחמן חלב העשוי ככובע אינו סותם. היינו: אמרי לה חיטי דכרכשא, ואמרי לה טרפשא דליבא.	חולין מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 5 חימצא ובר חמיצא (בחלב הקיבה) מה הם והאם מותרים באכילה וסותמים (נקב)?	"חימצא לא סתים ובר חימצא סתים וסימנך יפה כח הבן מכח האב.<p dir=""rtl"">לל&quot;ק: חלב דאייתרא - בני א&quot;י התירו באכילה (כר&quot;ע) [מכל מקום מקמצין ממנו (מפני חלב הקבה השוכב עליו)] ובני בבל אסרו (כר&quot;י), מכל מקום לענין לסתום אמר רב נחמן שסותם והיינו בר חימצא. דאקשתא - אסור לכו&quot;ע (שנחשב שהוא תותב), והיינו חימצא ואינו סותם.</p><p dir=""rtl"">לל&quot;ב: דאייתרא - לכו&quot;ע מותר באכילה, דאקשתא - בני א&quot;י אכלו ובני בבל לא אכלו (לרש&quot;י להאי לישנא ליתא דר&quot;נ, ולתוס' איכא).</p>"	חולין מט:		
